ת"פ 23562-11-13

תקציר

הנאשמים, א.ר. וג.א., הואשמו בשוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין בגין גניבת טלפון נייד מהמתלונן. האירוע התרחש בעת שהמתלונן השתין בסמוך למקום מגוריהם של הנאשמים. נאשם 1, שהיה שיכור, ניגש למתלונן בחפץ חד ודחף אותו לרחוב ללא מוצא. המתלונן קפץ מעל הגדר ונאשם 1 חטף את הטלפון הנייד שלו. נאשם 2 התקרב אף הוא למתלונן וחסם את דרכו. לאחר מכן נמלטו שני הנאשמים לדירתם וסירבו לפתוח את הדלת למשטרה. בית המשפט הרשיע את נאשם 1 בשוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, שכן הטלפון נחטף מידו של המתלונן באופן בלתי צפוי, והיווה מעשה אלימות. עם זאת, השופט זיכה את נאשם 2 מאשמת השוד מאחר שלא היה מעורב בתכנון העבירה ולא הייתה לו כוונה מיוחדת לסייע לנאשם 1 לחמוק מעונש. תחת זאת, נאשם 2 הורשע בהחזקת רכוש גנוב לפי סעיף 413 לחוק העונשין, שכן הטלפון הנייד של המתלונן היה בידיו ולא יכול היה לספק הסבר סביר להחזקתו. השופט הרשיע את נאשם 1 בשוד ואת נאשם 2 בהחזקת רכוש גנוב, שניהם לא פורטו בכתב האישום, אך לנאשמים הייתה הזדמנות הוגנת להתגונן. האירוע לא נחשב לשוד בנסיבות מחמירות, וגזר הדין ניתן בנוכחות המעורבים ב-11 בספטמבר 2014.