רע"פ 6136/12

תקציר

מדובר בבקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שאישר צו הריסה שהוציא בית המשפט לעניינים מקומיים למבנים בלתי חוקיים על קרקע ציבורית. במקור, בית המשפט לעניינים מקומיים פסק לטובת צו ההריסה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, בנימוק של אי חוקיות הבנייה ואינטרס ציבורי משמעותי המצדיק את פינויו. המבקשים, שבבעלותם הנכס מזה שנים אך אין להם קשר ישיר להקמתו, טענו כי האינטרס הציבורי לא הוכח דיו ואינו גובר על האינטרס שלהם להשאיר את הבניין. בית המשפט המחוזי חלק על כך, והדגיש כי השארת הבנייה הבלתי חוקית על כנה עומדת בסתירה לאינטרס הציבורי, מה גם שלא מדובר במקום מגוריהם של המבקשים. בערעור נטען כי בתי המשפט הדגישו את אי החוקיות על פני שיקולים אחרים ולא הכירו באינטרס הפרטי של המבקשים ובאפליה הנטענת. פסק הדין דחה את הערעור האחרון, וחזר והדגיש כי הפסיקה הקיימת תומכת בבירור בהריסה כאשר האינטרס הציבורי, לרבות שלטון החוק והסדר הציבורי, הוא בעל חשיבות עליונה. פסק הדין קבע כי האינטרס הפרטי אינו גובר על טובת הציבור הרחבה יותר וחיזק את העיקרון לפיו בדרך כלל יש לתקן בנייה בלתי חוקית, אלא אם הנסיבות הייחודיות מצדיקות אחרת. ההחלטה הדגישה כי אי-חוקיותם של המבנים, יחד עם פגיעה אפשרית בציבור, מצדיקה את ההריסה ומקיימת אכיפה שוויונית, וקבעה כי סעד בגין יחס לא שוויוני הוא באמצעות אכיפת החוק באופן שוויוני, ולא באמצעות מתן אפשרות למבנה הבלתי חוקי להתקיים. לפיכך, לא ניתנה רשות ערעור.