בר"ש 5700/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור של מבקש שהורשע בפגיעה בכבוד המקצועי ובהתנהגות בלתי הולמת של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. המבקש ביקש לדחות את הדיון בערעור ולא הגיש טיעונים בכתב במועד, מה שהביא את בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את הערעור. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה, בטענה כי אין חובה חוקית להגיש טיעונים בכתב וכי הסנקציה הוטלה ללא הצדקה. גם בקשה זו נדחתה, תוך שבית הדין הדגיש את חשיבות ההקפדה על החלטותיו ואת אופיו המשמעתי של ההליך. לאחר מכן הגיש המבקש רשות ערעור על דחייה זו, שגם היא נדחתה, כאשר בית המשפט נימק את היעדר החשיבות המשפטית או הציבורית והדגיש כי התנהלותו של המבקש אינה מקובלת, במיוחד בהתחשב באופי המקרה כהליך משמעתי למשפטנים. בית המשפט הדגיש כי אמנם אין חובה חוקית להגיש טיעונים בכתב בכל המקרים, אך בשיקול דעתו של בית המשפט לבקש מהם לייעל את הדיונים ולחסוך זמן שיפוטי, דבר שהיה על המבקש להיענות לו. החלטה זו, מיום 13 ביולי 2009, מקיימת למעשה את פסק הדין המקורי ומדגישה את חשיבות הציות הפרוצדורלי.