ע"פ 5922/98

תקציר

אהרון סוזן ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שהרשיע אותו בשורה של עבירות הקשורות לשוד של 24 אלף דולר במזומן שנועדו להיות משולמים לעובדים זרים. השוד התרחש ב-21 באוגוסט 1997, אז ניגשו אל הקורבן שני גברים רכובים על אופנועים שדרשו את המזוודה שהכילה את הכסף. כשהקורבן התנגד, אחד השודדים ירה בו ברגלו. שני השודדים נמלטו מהמקום על אופנועיהם. בתוך כך, המשטרה עקבה אחר ביתו של אחד הנאשמים, יוסי כהן, והבחינה באהרון נכנס לבית זמן קצר לפני ואחרי השוד. אהרון נעצר יחד עם שניים נוספים, בהם כהן ושחר עילאי, כשניסו להימלט מהמקום. בית המשפט הרשיע את אהרון בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, לרבות קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות, נשיאה והחזקת נשק שלא כדין וגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. הוא נידון לשלוש שנים ושבעה חודשי מאסר. אהרון טען כי נוכחותו בביתו של כהן הייתה מקרית, שכן הוא חיפש לשכור חנות לעסק השיפוצים שלו. עם זאת, בית המשפט דחה הסבר זה, ומצא אותו מדהים וסותר ראיות אחרות. בית המשפט הסתמך על דברים שמסר שחר עילאי למודיע משטרתי, שסיבכו את אהרון בשוד. היא התייחסה גם לתצפיות המשטרה ולהתנהגותו של אהרון במהלך מעצרו. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו של בית משפט קמא, בקובעה כי הודעותיו של שחר למודיע היו מהימנות ועולות בקנה אחד עם ראיות אחרות. בנוסף, גרסתו של אהרן לאירועים השתנתה במהלך המשפט, והסבריו לכך לא היו משכנעים. בית המשפט הגיע למסקנה כי הראיות שהוצגו במשפט מבססות באופן חד משמעי את אשמתו של אהרון ולכן דחה את הערעור. סגני הנשיא ש' לוין וט' שטרסברג-כהן הסכימו עם פסק הדין.