ע"פ 361/78

תקציר

פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שניתן ב-18 בדצמבר 1978 על ידי השופטים אלקיים, לוין וגלעדי, מתייחס לערעור שהגיש עלי אבראהים סלאמה על הרשעתו ברצח ובפריצה למפעל בדים. סלאמה, שומר לשעבר במפעל, הורשע על סמך הודאותיו במשטרה ובשופט במהלך מעצרו. ההודאות נחשבו מרצון ולא נגבו בכפייה. הפרטים המוזכרים בהודאות אומתו על ידי הראיות שנמצאו בזירת הפשע. בית המשפט דחה את הגנת האליבי של סלאמה, שטענה כי היה עם שומר בשם עבד-רבו אל-חוסה בליל הרצח, שכן אל-חוסה הכחיש טענה זו. בא כוחו של המערער, עו"ד ישראל, ביקש לקיים משפט חוזר, וביקש להציג ראיות חדשות והגנה שונה. עם זאת, בית המשפט דחה בקשה זו, בנימוק של הימנעותו הקודמת של המערער מלהציג הגנה זו והיעדר ראיות חדשות משכנעות שלא ניתן היה להשיג לצורך ההליך בבית המשפט המחוזי. עוד טען מר ישראל כי פרימיטיביותו הנפשית של המערער הובילה אותו לבלבול, אך בית המשפט לא מצא טעם בטענה זו, בהתחשב בעדותו הקוהרנטית והעקבית של סלאמה. בנוסף, דחה בית המשפט בקשות לעדויות וראיות נוספות, שכן למערער היו הזדמנויות רבות להציג את הגנתו. הערעור נדחה, והעונש המקורי של מאסר עולם אושר. פסק הדין ניתן על ידי ממלא מקום הנשיא לנדוי, השופט אשר והשופט יצחק כהן.