רע"א 3024/18

תקציר

בית המשפט בחן בקשה בדבר סמכותו של הבורר להורות על גילוי מסמכים במסגרת הליך בוררות בו מעורבים צדדים זרים והשפעת סודות מסחריים על גילוי זה. על פי חוק הבוררות, לבוררים יש סמכויות דומות לאלה של בתי המשפט, מה שמאפשר להם לבקש גילוי מסמכים בדומה לסמכות של בית משפט. מבחינה היסטורית, הבוררות הוקמה כחלופה יעילה לבתי המשפט, הפחיתה את העומס על בתי המשפט ואפשרה לצדדים השפעה רבה יותר על ההליכים. שינויים שבוצעו בפקודת הבוררות הקודמת הרחיבו את סמכויות הבוררים תוך צמצום התערבות בית המשפט. מקרה זה בחן האם בוררים יכולים לבקש מסמכים של צדדים שלישיים, המסתיימים בחיוב, המשקפים את הכוונה להגדיל את סמכות הבורר. כאן, הורה הבורר על גילוי מסמכים בשל הרלוונטיות שלהם לתיק, תוך איזון אינטרסים מנוגדים תוך שמירה על סודיות נדרשת לגבי סודות מסחריים. החלטת הבורר, שנתמכה על ידי בית המשפט המחוזי, נמצאה בגדר סמכות, מנומקת כראוי ובגבולות המשפט, שכן היא דרשה מסמכים שיהיו רלוונטיים להליך וכללה ביקורת הגנה של הבורר כדי לשמור על סודיות. בערעור נטענו פגמים פרוצדורליים ונטענו חבויות המשיב, אך אלה נדחו כהחלטות פרוצדורליות שאינן מצדיקות התערבות בערעור. לפיכך נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשאת בהוצאות עבור המשיב.