ע"פ 7296/07

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי להרשיע את המערער באונס המתלוננת, שכנו והעונש שהוטל עליו – שש עשרה שנות מאסר. הדיון נסוב סביב הסכמתה של המתלוננת והיסוד הנפשי המיוחס למערער. בית המשפט קיבל את גרסת המתלוננת, לפיה היא הייתה במצב חלש לאחר שעישנה סמים ולא יכלה להסכים לקיום יחסי מין עם המערער. הראיות תמכו בטענת המתלוננת כי היא לקויה באופן מהותי ולא יכלה להביע את חוסר הסכמתה. מנגד, טען המערער כי מדובר במקרה גבולי, המותיר מקום לספק באשר למצבה הפיזי של המתלוננת. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת, בהסתמך על עדויות העדים ועל דברי המערער עצמו, אשר אישרו את מודעותו למצבה של המתלוננת. באשר ליסוד הנפשי טען המערער כי לא היה מודע למצב. בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי המערער, לכל הפחות, חשד במצבה של המתלוננת אך בחר להתעלם ממנה ולהימנע מבירור נוסף – מעשה הנופל כמשמעותו בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין. הערעור ערער גם על גזר הדין כחמור מדי. עם זאת, בית המשפט אישר את גזר הדין והדגיש את חומרת העבירה ואת הצורך להרתיע מפני ניצול חולשתם של אחרים לשם סיפוק מיני. עברו הפלילי של המערער, חוסר האמפתיה והפגיעה המשמעותית שנגרמה למתלונן הצדיקו עוד יותר את העונש. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את הערעור, ולא מצא עילה להתערב בהחלטות הערכאה הנמוכה יותר בנוגע להרשעה או לגזר הדין. השופט ח' מלצר נתן את פסק הדין, והשופטים א' פרוקצ'יה וש' ג'ובראן הסכימו עמו.