ע"א 4110/04

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים על ידי חברת ביטוח. המערער, שהיה בעל רכב תקול ללא רישיון תקף, עבר ביודעין על החוק בכך שנהג בו וגרם לתאונה כתוצאה מכך. למרות שבפוליסת הביטוח לא הייתה תניית פטור מפורשת, הסכים בית המשפט עם חברת הביטוח כי סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח פוטר אותם מאחריות במקרה זה. בית המשפט פירש את דרישת ה"כוונה" בחוק לא רק כאשר המבוטח חפץ לגרום לתאונה אלא גם כאשר ידע ברמת הסתברות גבוהה כי תאונה עלולה להתרחש. במקרה נדיר זה, העדיף בית המשפט את העובדה האובייקטיבית כי המבוטח סיכן במודע את הציבור בכך שנהג ברכב פסול, על פני כוונתו הסובייקטיבית לגרום נזק. פסק הדין מדגיש את החשיבות החברתית של הרתעה מפני התנהגות כזו, נוכח הסוגיה המשמעותית של תאונות דרכים. לפיכך קבע בית המשפט כי המערערת גרמה לתאונה במתכוון, וחברת הביטוח פטורה מכיסוי התביעה. המערערת תישא גם בהוצאות עורכי הדין של חברת הביטוח.