ת"א 54832-09-20

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבע השמיץ את התובע בשלוש הזדמנויות שונות. שני המקרים הראשונים התרחשו במשרדו של התובע ובשיחת טלפון, בה כינה הנתבע את התובע "גנב", "נוכל", "רמאי" ו"שקרן". המקרה השלישי התרחש במסדרונות בית הדין לעבודה, שם חזר הנתבע, בנוכחות מספר אנשים, על אותם עלבונות והאשים את התובע בגניבת כספים. השופטת קבעה כי התבטאויות אלה מהוות לשון הרע, שכן יש בהן כדי להשפיל את התובע בעיני הציבור ולפגוע בשמו הטוב. יתר על כן, הנתבעת לא הביאה כל ראיה שתתמוך בטענותיה, והפכה אותן לשקריות ומכפישות. השופט דחה גם את טענות הנאשם כי הדברים היו הבעת דעה בלבד או שנאמרו בלהט הרגע. באשר לסוגיית הפיצוי, פסק בית המשפט לתובע סך של 42,000 ₪. סכום זה כלל 4,000 ₪ עבור הפרסום הראשון, 8,000 ₪ עבור השני ו-30,000 ₪ עבור השלישי, בשל חומרתו והפגיעה הפוטנציאלית במוניטין של התובע כעורך דין. כמו כן הורה השופט לנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ והוצאות. לנתבע ניתנו 30 יום לקיים את פסק הדין; אחרת, היא תהיה אחראית על הבדלי הצמדה ואינטרס סטטוטורי.