ה"פ 24089-02-17

תקציר

המבקשת, נותנת שירותים פיננסיים, ביקשה מבית המשפט ליתן צו שימנע מהבנק המשיב לסגור את חשבונה. הבנק סגר את חשבונו של העותר, בטענה כי קיים יסוד סביר להניח כי העותר מעורב בפעילות הלבנת הון. העותרת טענה כי החלטת הבנק לא הייתה מוצדקת וכי הבנק לא נהג כלפיה בהגינות וביושר. בית המשפט בחן את הנימוקים להחלטת הבנק ומצא כי לא היה לבנק יסוד סביר לחשוד בפעילות הלבנת הון. החלטת הבנק התבססה על טענות שלא נתמכו בראיות ובטיעונים שהועלו בשלב מאוחר יותר. עוד מצא בית המשפט כי הבנק לא פעל באופן סביר או מידתי בעת סגירת חשבונו של העותר, שכן לא ניסה לפתור את הבעיות באמצעים דרסטיים פחות. בנוסף, הבנק לא הוכיח כי העותרת ניהלה את כספי לקוחותיה באופן המעורר חשד להלבנת הון או הסתרת כספים. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת הבנק לסגור את חשבונו של העותר הייתה בלתי סבירה והורה לבנק לשאת בהוצאותיו ובעמלות של העותר.