ענ"א 55917-10-21

תקציר

פסק הדין מאפשר את הערעורים שהגישו שני ההורים, שביקשו משמורת מלאה על ילדיהם בעקבות סכסוך מורכב. פסק הדין מבטל את פסק הדין הקודם שהעניק משמורת לשירותי הרווחה בשל הזנחה, וקבע כי היא לא התנהלה כראוי ולא שקלה את כל הראיות הקיימות. השופטת מדגישה כי הזכות להורות היא זכות יסוד אישית, ויש לראות בהוצאת ילדים ממשמורת הוריהם רק כמוצא אחרון. במקרה זה, הראיות לא הצדיקו את הוצאת הילדים, והשופט מציין כי שני ההורים אוהבים את ילדיהם אהבה עמוקה. בעוד שהאם נמצאה כמתקשה ליצור קשר רגשי עם ילדיה ועלולה להגיב בתוקפנות במצבי לחץ, לא נמצאה עדות לאלימות מתמשכת כלפי הילדים. האב, אף שהוגדר כחלש, לא היה אלים, והילדים נהנו ממנו. השופט מגיע למסקנה כי על בית המשפט קמא לבחון מחדש את המשמורת והסדרי המגורים של הקטינים, ולהורות לאב לקבל הדרכה הורית. ההחלטה גם מבטלת את הצו הקודם להורים לכיסוי הוצאות שירותי הרווחה, וקובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו. פסק הדין מדגיש את חשיבות השמירה על האוטונומיה המשפחתית ואת ההנחה כי טובת הילדים היא לגדול עם הוריהם, ומטיל את נטל ההוכחה על הטוענים נגדה.