ת"ד 517-09-16

תקציר

הנאשם נמצא אשם בגרימת תאונת דרכים שגרמה לחבלות גופניות. על פי הכרעת הדין, הנאשם לא ויתר על זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה, למרות סימני הראות והאזהרה שנכחו במקום. השופט התייחס בהרחבה לפסקי דין קודמים במקרים דומים לצורך קביעת גזר הדין. הערך החברתי הנפגע באירוע זה הוא שלמות גופו וביטחונו של הפרט, שיש לו משקל משמעותי בקביעת גזר הדין. השופט סיווג את רשלנות הנתבע כבינונית-גבוהה, בהתחשב בנסיבות התאונה. ההגנה הציגה רשימה של פסקי דין קודמים בניסיון להשפיע על גזר הדין, אך השופט ציין כי יש לבחון כל מקרה לגופו. פסקי דין קודמים התייחסו לנסיבות תאונה שונות ולדרגות פציעה שונות. השופטת לקחה בחשבון את היסטוריית הנהיגה של הנאשמת, שכללה 18 הרשעות קודמות, ואת הימנעותה מלהודות באחריות לתאונה. העונש שהוטל על הנאשם כולל: קנס של 3,500 ₪ או 35 ימי מאסר, פסילה בפועל מנהיגה למשך 11 חודשים ו-25 ימים ללא אפשרות לניכוי מנהלי, שלוש שנות פסילה על תנאי, התחייבות כספית בסך 6,000 ₪ להימנע מעבירות נוספות ופיצוי סמלי של 5,000 ₪ לנפגע. זכותו של הנאשם לערער על גזר הדין בתוך 45 יום, ופסק הדין ניתן ביום 19.2.2018.