ת"א 19738-08-19

תקציר

התובעים רכשו דירה מהנתבע בהסכמה למסירת החזקה תוך 36 חודשים ממועד היתר הבנייה. הדירה נמסרה תחת מחאה בתחילת יולי 2019, כמעט שנה לאחר המועד הצפוי, ולא חוברה לחשמל עד אמצע אוגוסט 2019. התובעים דרשו פיצוי על השיהוי מהנתבעת, אך נדחו. הנתבעים טענו כי העיכוב נגרם בשל נסיבות שאינן בשליטתם, לרבות קשיים כלכליים של חברת הבנייה ששכרו, וכי התובעים ביקשו גם שינויים המעכבים את התהליך. מנגד, טענו התובעים כי הנתבעת הרוויחה מיליונים מהפרויקט והעיכוב היה בלתי סביר. בית המשפט בחן את מועד המסירה החוזי, את נסיבות האיחור ואת מועד המסירה בפועל, ומצא כי טענות הנתבעת אינן מצדיקות את היקף האיחור. נקבע כי הדירה נמסרה באיחור של כ-13 חודשים. באשר לפיצוי, בית המשפט התחשב בדמי השכירות בשוק בסך 4,000 ₪, וחישב כי על הנתבעת לשלם לתובעים 73,645 ₪ בגין איחור המסירה. סכום זה מביא בחשבון את הוראות סעיף 5א לחוק המכר (דירות), הקובע פיצוי ללא הוכחת נזק. כמו כן פסק בית המשפט לתובעים פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪. בקשת התובעים לסעד פיצול נדחתה, והנתבע חויב לשלם לתובעים סך של 67,799 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.