ע"א 79/56

תקציר

הממונה על נכסי נפקדים בחיפה העניק למנחם צוויברג רישיון להשתמש בחלקת אדמה לעסקי הסיד שלו. הרישיון ניתן לשנה ללא כל תמורה וכאשר החזקה הבלעדית נותרה בידי הממונה. עוד נקבע כי לא מדובר בחכירה וכי לבעל הרישיון אין זכויות. עם זאת, הרישיון דרש ערבות בסך 500 ליש"ט ואסר על בעל הרישיון להתערב בשימוש בחלקים אחרים של החלקה. לאחר שהרישיון לא חודש, הוציא המפקח אישור להוצאת ידו של צוויברג מהנכס. צויברג טען כי קיימים יחסי משכיר ושוכר וביקש פסק דין הצהרתי. בית המשפט המחוזי הסכים עם צווייברג, אך בית המשפט העליון הפך את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. נמצא כי כוונת הצדדים הייתה ליצור הסכם רישיון ולא חכירה, למרות שנראה כי 500 הליש"ט הם דמי שימוש והמפקח מעולם לא התערב בהחזקת החלקה. בפסק הדין הודגש כי טיב היחסים נקבע על פי כוונת הצדדים, ובמקרה זה הנסיבות וההסכם הצביעו על יחסי רישוי. לפיכך התקבל הערעור, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל ותביעתו של צויברג נדחתה.