רע"א 8562/06

תקציר

במקרה משפטי שנדון לאחרונה, הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. התביעה הראשונה, שהוגשה כתובענה ייצוגית, טענה להסדרים כובלים בין ספקי גז בין השנים 1994 ל-2003, שפגעו בתחרות ופגעו בצרכנים. עם תחילת ההליכים הפליליים נגד המשיבים בשנת 2004, ביקש העותר להביא ראיות ולזמן שישה עדים מהליכים אלה. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, בנימוק שמדובר בניסיון חוזר ונשנה לתקן את הבקשה לתביעה ייצוגית שכבר נדחתה. בית המשפט הדגיש כי תמלילים מהליכים פליליים אינם נחשבים אוטומטית כראיה במשפטים אזרחיים; עדים חייבים להעיד בבית המשפט כדי שהתמלילים ייחשבו. העותר טען לצורך בזימון עדים בשל חוסר יכולת להשיג תצהירים, תוך ייחוס מורכבותן של תובענות ייצוגיות הדורשות לא פעם ביסוס עובדתי משמעותי. על אף שהתנהלותו הפרוצדורלית של העותר נקבעה כבלתי ראויה בשל איחור בהגשה ודחיות קודמות, החליט ערכאת הערעור לבחון לגופה של הבקשה, תוך הדגשת אי עמידתו של העותר בדרישות הפרוצדורליות. המשיבים התנגדו, בטענה שהעותר מנסה לתקן רטרואקטיבית את התביעה והביעו חשש מפני הגשת ראיות מתמשכות ככל שהתיק הפלילי התקדם עם רשימת העדים הנרחבת שלו. ערכאת הערעור קיבלה חלקית את הערעור, והורתה לבית המשפט המחוזי לבחון מחדש את הצורך בזימון עדים ולבחון האם העדויות מתיישבות עם המחלוקת העובדתית. ההחלטה ניתנה מבלי להטיל הוצאות על העותר, תוך הכרה במחדליו הפרוצדורליים אך תוך הכרה במורכבות הסוגיה והשפעתה על אינטרס ציבורי רחב יותר.