עש"א 58806-07-18

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לערעור על עיצום כספי שהטילה הרשות להגנת הצרכן על חברה, מכוח חוק הגנת הצרכן, בגין ארגון הגרלות המיועדות לקטינים בניגוד לחוק. החברה טענה כי ההגרלות הן חלק משני מעסקיה, כי היא מסתמכת על היתר כללי והתנהלות בעבר של הרשויות, וכי יש להחליף את הסנקציה באזהרה או התחייבות. בית המשפט קבע, כי בעוד שהיקף הביקורת על עיצום כספי רחב יותר מזה של החלטה מנהלית גרידא, המומחיות בתחום מצויה בידי הרשות המינהלית. טענת החברה להשתק מנהלי, בהתבסס על ההיתר הכללי והתנהלות בעבר, נדחתה, שכן היא לא יכלה לטעון להסתמכות בתום לב על היתר כללי להגרלות המיועדות לקטינים, והסדר הפשרה במקרה אחר לא היה מחייב. באשר להיקף ההפרה, קבע בית המשפט כי מעמדן של ההגרלות כפעילות ראשית או משנית אינו רלוונטי, ושיווק ההגרלות אינו חוקי. בית המשפט דחה גם את הטענה כי ההגרלות אינן צורה אסורה של הימורים, וקבע כי מטרת החוק היא למנוע כל סיכון או עידוד להימורים, גם אם מינוריים. גם טענות החברה בדבר שינוי מדיניות האכיפה והמרת הסנקציה לאזהרה או התחייבות נדחו, שכן בית המשפט מצא כי הרשות להגנת הצרכן פעלה בסבירות. עם זאת, בית המשפט מצא צדק בטענה כי החברה נקטה צעדים למניעת הישנות ההפרה והורה על הפחתה של 30% בסנקציה. בהתאם לכך, הערעור נדחה אך העיצום הכספי הופחת ב-30%.