ע"נ 55904-09-11

תקציר

הערעור על ההחלטה להפסיק את תשלום הפיצויים לחייל משוחרר נדחה. החייל המשוחרר, שנפצע בתאונת דרכים במהלך שירותו, קיבל מהמשיב תשלומים בגין היעדר הכנסות במשך חמש שנים. התשלומים הופסקו בשל חוסר שיתוף פעולה של החייל המשוחרר עם צוות השיקום וסירוב להצעות עבודה. הערעור נדחה לאחר שהחייל המשוחרר החל לעבוד במשרה חלקית בקיוסק בבעלות הוריו והחל לקבל פיצויים על טיפול רפואי. פסק הדין סיכם את הדין החל על פיצוי נכים משוחררים, תוך שימת דגש על שתי הטבות קיום מרכזיות: הגמלה הרגילה לפי סעיף 5 לחוק הנכות והגמלה הגבוהה יותר למי שאינו מסוגל להשתכר לפי סעיף 6. ההטבה האחרונה, שקיבל הוותיק, מיועדת לבעלי מגבלות תעסוקתיות משמעותיות. כדי להיות זכאי, על הנכה לעמוד בתנאים שבסעיף 6(א) ו-6(ב)(1), וכן 6(ב)(2)(א) או 6(ב)(2)(ב) – לשתף פעולה בתהליך השיקום או שאינו מסוגל להתפרנס, בהתאמה. בית המשפט הכיר בבעיותיו הגופניות והנפשיות של החייל המשוחרר, אך קבע כי הוא לא הוכיח כי עשה כל שביכולתו כדי להתפרנס. במקום זאת, הראיות הצביעו על חוסר שיתוף פעולה עם תהליך השיקום. לפיכך, הערעור נדחה, מאחר שהחייל המשוחרר לא עמד בתנאים לקבלת פיצוי לפי סעיף 6.