ע"א 2492/08

תקציר

הערעור והערעור שכנגד הם ביחס לסכסוך על רכישת דירה עם שעבודים שלא פורסמו. הרוכשים, שרכשו את הדירה ממוכר שיוצג על ידי עו"ד נתנאל יעקב, טענו כי על הדירה הוטל עיקול בנוסף למשכנתא שפורסמה. הרוכשים טענו כי עו"ד יעקב התרשל בכך שלא גילה את השעבודים וייצג את שני הצדדים בעסקה, בעוד שלטענתו הרוכשים מיוצגים על ידי משרד עורכי דין אחר. בית משפט קמא דחה את תביעת הרוכשים נגד עו"ד יעקב, והביא את הרוכשים לערער על רשלנותו ועל סירובו של בית המשפט לקבל ראיות קריטיות. בינתיים, עו"ד יעקב ערער נגדית על פסיקת ההוצאות לטובת הרוכשים. השופטת רות לכר שרון קבעה כי היה על בית משפט קמא לקבל את הראיה הנוספת, שכן היא חשובה לקביעת עובדות הנוגעות לקיומה של חובת זהירות שחב עו"ד יעקב כלפי הרוכשים. בעוד שהנטייה הראשונית היא שלא להטיל חובה כזו על הצדדים המיוצגים, יש לבחון כל מקרה לגופו. השופט שרון הציע להחזיר את התיק לבית משפט קמא כדי שישמע את הראיות הנוספות, יבחן מחדש את מכלול הנסיבות וייתן פסק דין חדש. בנוסף, היא הציעה לפסוק לרוכשים 10,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, והורתה על החזרת הערבות הבנקאית שלהם. השופט י' שנלר והשופט ד"ר ק' ורדי הסכימו עם פסק הדין. פסק דינו של בית משפט קמא בוטל אפוא, והתיק הועבר להמשך הליכים.