רע"א 9765/11

תקציר

המבקש ביקש לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שאישר פסק בוררות. פסק הבוררות, שאושר ביוזמת המבקשת, קבע כי המשיב ישלם למבקש סכום כסף מסוים. לאחר שהמשיב שילם למבקש בהתאם לפסק הבוררות, ביקש המבקש לתקן את פסק הבוררות כך שיכלול מע"מ. הבורר סירב לבקשה זו והמבקש ערער לבית המשפט המחוזי, שדחה את הערעור. בבקשה זו טען המבקש כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, שכן היה מקום לאפשר לבורר לתקן את פסק הבוררות. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה. גם אם בית המשפט היה מניח כי לבורר יש סמכות לתקן את הפסק, כל תיקון כזה היה בלתי אפשרי לאחר שפסק הבוררות אושר על ידי בית המשפט ודרישת המבקש לתשלום התמלאה. אכן, לאחר אישור בית המשפט, פסק הבוררות הופך לפסק דין לכל דבר ועניין, שאינו ניתן לשינוי על ידי הבורר. יתר על כן, בעוד שסעיפים 22 ו-81 לחוקי הבוררות ובתי המשפט בהתאמה עשויים לכאורה לאפשר תיקונים בפסקי דין, סעיפים אלה אינם חלים במקרה זה. מאחר שהמבקש יזם את אישור פסק הבוררות, והכין את דרישת התשלום, לא ראה בית המשפט טעם להיעתר לבקשה או להורות על תיקון פסק הדין. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.