רע"ב 1049/15

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לשחרור מנהלי של אסירים והאם יש לכלול תקופת מאסר בגין אי תשלום קנס בחישוב הזכאות לשחרור מוקדם. מדובר במבקש שנידון ל-3 שנים ו-10 חודשים בגין עבירות סמים, ועוד 3 חודשים בגין אי תשלום קנס. שירות בתי הסוהר כלל תחילה את 3 חודשי המאסר הנלווים לקנס בחישוב העונש הכולל, שעלה על ארבע שנים, ובכך שלל שחרור מוקדם. עם זאת, בסופו של דבר קבע בית המשפט כי אין להוסיף את המאסר הקשור לקנס לעונש המקורי בעת קביעת הזכאות לשחרור מנהלי. בית המשפט הדגיש את ההבדל בין מאסר בגין קנסות שלא שולמו לבין עונש מסורתי, וטען כי אי תשלום קנס אינו אמור להגביר את חומרת מעשיו של האסיר. הפרדה זו מתיישבת עם תכלית השחרור המינהלי שנועד להקל על הצפיפות בבתי הסוהר ובהתחשב בחומרת העבירות. על ידי הבחנה בין סוגי מאסרים אלה, פסק הדין מאפשר למבקש ליהנות משחרור מוקדם, תוך הדגשה כי אי יכולת כלכלית לא צריכה לגרום ליחס קשה יותר. בית המשפט קבע כי יש לתת שחרור מנהלי אם העונש המקורי לבדו עומד בקריטריונים, ללא הכללת מאסר בגין אי תשלום קנס. החלטה זו מדגישה גישה חומלת לחסמים כלכליים במערכת המשפט, ומבטיחה שהעונשים לא ישפיעו באופן בלתי מידתי על אנשים בהתבסס על מצבם הכלכלי.