ע"א 4179/17

תקציר

בפסק הדין נדחו שני הערעורים לאחר בחינה מעמיקה של הראיות והטיעונים בשלוש סוגיות עיקריות: מספר המניות שרובין רכש, האם רובין קופח כבעל מניות מיעוט והערכת שווי החברה. בית המשפט מצא כי רובין החזיק ב-5 מניות נוספות מעבר ל-15 שאינן שנויות במחלוקת, אך דחה את טענתו לרכישת 6 מניות נוספות, החלטה המבוססת על ממצאים עובדתיים מוצקים ומהימנות עדים, שערכאות ערעור נמנעות בדרך כלל מביטולן. באשר לקיפוח, אישר בית המשפט את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי פעולותיו הפיננסיות החד-צדדיות של גרובר עלו כדי חלוקת רווחים בלתי שוויונית, תוך פגיעה בציפיות הלגיטימיות של רובין מבעלי המניות, אשר הצדיקו את סעד "הרכישה הכפויה" לפתרון חוסר האמון שנוצר בין הצדדים. החלטת בית המשפט המחוזי בעניין רכישה כפויה נתפסה כפתרון הוגן בהתחשב בנסיבות, לרבות אופייה המעין-שותפות של החברה. למרות התנגדויות שונות של שני הצדדים, הסכימו השופטים עם הערכת המומחה של בית המשפט המחוזי, ודחו את הקריאות לשינויים המבוססים על טעויות או הטיות לכאורה, אלא אם כן הוכח באופן חריג בלתי צודק או מופרך, מה שלא היה המקרה כאן. בית המשפט הגיע למסקנה כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי, לרבות חלוקת ההוצאות, מבוססות היטב ואינן מצדיקות התערבות. פסק הדין אישר את דחיית הערעורים ללא הוצאות נוספות.