עת"מ 2462-01-24

תקציר

העותר ביקש מהמשיבים מידע לפי חוק חופש המידע. המשיבים מסרו חלק מהמידע המבוקש, אך הסתירו מסמכים מסוימים, קרי מסמכי המינוי של בעלי תפקידים בכירים ופרוטוקולים של ועדת המכרזים שבחרה בהם, בנימוק שהם מכילים מידע פרטי ואינם רשומות פנימיות שאינן מתאימות לחשיפה. בעתירה נטען כי זכות הציבור לדעת גוברת על הזכות לפרטיות, ובתי המשפט יכולים להורות על פרסום המידע תוך מחיקת פרטים אישיים. עם זאת, השופט דחה את העתירה. הם קבעו כי העותרת לא הביאה כל ראיה לאי סדרים בהליך המינוי או כל סיבה מעבר לרצון כללי בשקיפות שתצדיק את פרסום המידע המעוכב. השופט הדגיש את חשיבותה של הזכות לפרטיות, במיוחד עבור עובדי ציבור בכירים, ואת הנטל המוטל על גופים ציבוריים לטפל בבקשות מידע. ללא צורך מוכח או עניין ציבורי, בית המשפט לא היה מתערב בהחלטת המשיבים להסתיר את המידע. זאת ועוד, השופטת ציינה כי המינויים כבר עברו ביקורות שונות, וקיימת חזקת תקינות בפעולות המשיבים. השופטת הדגישה גם את העלויות הכרוכות בגופים ציבוריים בטיפול בבקשות מידע ואת הצורך להקדיש משאבים לטיפול בהן. הם הגיעו למסקנה כי עתירה המבוססת על חשד גרידא, ללא כל בסיס עובדתי או ראיות למעשים פסולים, היא גישה פסולה. משכך, נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪.