תא"ק 34121-05-12

תקציר

זהו פסק הדין בתיק בין מגה אור לבין התובעים בנוגע להסכם מכר שנחתם בשנת 2008 עבור חלקת קרקע בזכרון יעקב. מגה אור לא שילמה את המחצית השנייה של התמורה המוסכמת למרות שמועד פירעונה היה ב-2009 כפי שנקבע בהסכם. לאחר מכן נחתמה תוספת להסכם, שדחתה את התשלום עד 2012. מגה אור ביקשה דחייה נוספת מספר חודשים לפני מועד התשלום, אך זו נדחתה על ידי התובעים, מה שהוביל את מגה אור לבטל את הסכם המכר. לאחר מכן תבעו התובעים את מגה אור על יתרת התמורה. מגה אור טענה כי התקשרה בחוזה מתוך הנחה שניתן להשתמש בקרקע למטרות תעשייה ומסחר, מה שלא היה המקרה, ולכן ביקשה לבטל את ההסכם. עם זאת, השופטת פסקה לטובת התובעים וציינה כי מגה אור לא סיפקה סיבה מספקת להצדיק את ביטול החוזה וכי טענותיה של מגה אור לא נתמכות בתנאי ההסכם. כמו כן, הדגישה השופטת כי בהסכם צוין במפורש כי הנכס נמכר כמות שהוא וכי כוונות הרוכשים לגבי השימוש בקרקע לא הותנו במצב תכנוני כלשהו. לפיכך, השופטת העניקה למגה אור רשות להתגונן, וציינה כי טענותיה, אם יוכחו, עשויות להוות הגנה תקפה, אך גם ציינה כי מגה אור תצטרך לעבוד קשה כדי להוכיח את ידיעתם הנטענת של התובעים על מגבלות הקרקע.