ב"ל 55661-05-22

תקציר

התובע, שעבד בבתי זיקוק לנפט כמפעיל שטח וכמנהל משמרת, הגיש תביעה נגד הנתבע בבקשה להכיר בפציעתו בצווארו כפגיעה בעבודה. התביעה נדחתה על ידי הנתבע, בנימוק של היעדר הוכחה לקשר הסיבתי של הפגיעה לתנאי עבודתו. טענתו העיקרית של התובע הייתה כי צפייה במסכים בחדר הבקרה במשך 9 שעות במשמרת גרמה לתנועות צוואר חוזרות ונשנות שהובילו לפציעתו. עם זאת, בית המשפט מצא כי גרסתו של התובע לאירועים הייתה מוגזמת ובלתי סבירה, תוך חוסר עקביות בעדותו ובתצהיריו. בית המשפט העדיף את עדויותיהם של עדי הנתבע, אשר הציגו את עבודתו של התובע בחדר הבקרה כפחות סטטית וחוזרת על עצמה מכפי שטען. זאת ועוד, תיאורו של התובע את מטלות עבודתו, לרבות פתיחה וסגירה של ברזים, לא תמך באופן עקבי בטענתו בדבר תנועות צוואר חוזרות ונשנות. בית המשפט הגיע למסקנה כי עבודתו של התובע כללה תנועות מגוונות ולא ניתן לקבוע כי גרמה למיקרוטראומה בצווארו. בנוסף, טענתו המאוחרת של התובע כי הפגיעה קשורה לתנועות כתפיים לא נתמכה בראיות ובסימוכין רפואיים. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את התביעה, וקבע כי התובע לא הצליח לבסס תשתית עובדתית לנזקי הצוואר שנגרמו לו כתוצאה ממיקרוטראומה. פסק הדין לא כלל צו להוצאות, כאשר לתובעת שמורה הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי בתוך 30 יום.