עת"מ 12936-09-20

תקציר

פסק הדין דן בתקנות הנוגעות לשכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בתיקי משפט מנהלי, תוך שימת דגש על שיקול דעתו של בית המשפט בקביעת הוצאות אלה. נקודת המוצא לחישובים היא לרוב ההוצאות שהוצאו בפועל, כל עוד הן סבירות ומידתיות. עם זאת, הסכום יכול להשתנות בהתאם למספר גורמים, לרבות אופי התיק, התנהלות הצדדים והאינטרס הציבורי הכרוך בכך. במקרה הספציפי שלפנינו, השופטת מסכימה עם העותר כי המשיבים פעלו באופן פסול לפי חוק חופש המידע, דבר שחייב את הגשת העתירה. הם מקבלים גם את טענות העותר בדבר התנהלות המשיבים כסיבה לעתירה. בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות ההשקעה הנדרשת מהעותר והאינטרס הציבורי הכרוך בכך, מחליט השופט לחייב את המשיבים במשותף בהוצאות העותר, הכוללות אגרה בגין בקשת מידע מיותרת אחת ואגרת הליך, בסך 30,000 ₪. ההחלטה נועדה לאזן בין זכות הגישה לערכאות, שלמותם הכלכלית של בעלי הדין ועקרון המידתיות בהליכים משפטיים.