עע"מ 5655/20

תקציר

פסק הדין מקבל את הבקשה לסעד זמני. על פי המשפט האזרחי, בקשה לסעד זמני בתקופת הערעור על פסק דין בעתירה מינהלית מחייבת התקיימות שני תנאים מצטברים: ראשית, יש להוכיח כי סיכויי הערעור טובים; שנית, מאזן הנוחות חייב להעדיף בבירור את המבקש. במקרה זה קבעה השופטת כי לא נשקפת סכנה ממשית לתלמידים או למשרד הרווחה אם הבקשה תתקבל, שכן המצב הקיים יישמר על ידי המפעילים הנוכחיים בתקופה הרלוונטית. מנגד, דחיית הבקשה עלולה להוביל למצב בו הערעור עשוי להצליח אך לא ניתן לאכוף אותו בשל היווצרות עובדות בשטח. באשר לסיכויי הצלחת הערעור, נמנעה השופטת מלרדת לגופן של הטענות, תוך שהיא מכירה במשאבים הניכרים שמשקיע משרד הרווחה לשיפור הטיפול בתלמידים בפנימיות, תוך שהיא מציינת גם כי חלק מטענות העותרים בערכאה נמוכה יותר אינן חסרות שחר. בהתחשב בכך שתנאי המחיה של ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים מונחים על כף המאזניים, וכי הערעור נוגע לדרישות המכרז ולתעריפים, פסק השופט לטובת קבלת הבקשה לסעד זמני, תוך שמירה על המצב הקיים עד לשמיעת הערעור והכרעתו בהקדם האפשרי.