רע"פ 9019/12

תקציר

בבואו לבחון את בקשת רשות הערעור, החליט בית המשפט לדחות אותה על הסף. על המבקש להוכיח כי עניינו כרוך בחשיבות ציבורית או משפטית משמעותית החורגת מאינטרסים אישיים או מהווה מקרה חריג של עוול. בנוסף, טיעונים בדבר חומרת העונש מצדיקים בדרך כלל ערעור רק אם קיימת חריגה ניכרת מנורמות הענישה המקובלות. המקרה שלפנינו אינו עומד בקריטריונים אלה; אין שאלה משפטית דחופה או עוול חמור המחייב נקיטת הליכים נוספים. יתר על כן, המבקש אף לא ניסה להתאים את טענתו לאמות המידה הדרושות לערעור כזה, ולמעשה חיפש הזדמנות נוספת להשיג תוצאה חיובית יותר מבלי שהתקיימו תנאים מוקדמים בחוק. בית המשפט מדגיש כי בקשות אלה אינן צריכות לשמש אמצעי לצדדים "להקצות שיפורים" כאשר אינם שבעי רצון מפסקי דין קודמים. בבחינת העונש שהוטל, מוצא בית המשפט כי הוא עולה בקנה אחד עם המדיניות שנקבעה, בהתחשב בחומרת עבירותיו של המבקש, עברו הפלילי ונסיבותיו האישיות, שדינן 12 חודשי מאסר. משכך, לא קיימת עילה מהותית המצדיקה ביקורת שיפוטית נוספת. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקש נדרש להתחיל לרצות את עונשו ביום 30.12.2012.