ע"מ 9056/05

תקציר

פסק הדין דן בהשלכות המס של הטבות לעובדים הניתנות על ידי בית חולים, ובפרט בעלות ההסעות המאורגנות והארוחות המוגשות לעובדים. בית הדין בוחן האם הטבות אלו צריכות להיחשב כהכנסה לעובדים ולחייב אותן במס בהתאם. החל מהטבת ההסעה המאורגנת, מקבל בית המשפט את הטענה כי ההסעה שמספק בית החולים מאפשרת לעובדים להגיע לעבודה במהלך חילופי משמרות כאשר התחבורה הציבורית מוגבלת. מכיוון שהטבה זו נחוצה לעובדים וצמודה למקור הכנסתם, יש לפטור אותה ממס הכנסה. עם זאת, בית החולים עדיין נדרש לשלם מס שכר ומס מעסיקים על הטבה זו. באשר לארוחות המסופקות לעובדים, בית המשפט מצדד בחישוב שווי ההטבה על ידי המשיב, הכולל הן את עלות חומרי הגלם והן חלק יחסי מההוצאות הקבועות. בית המשפט מדגיש את חשיבות מיסוי ההטבות על בסיס ההנאה שהן מעניקות לעובדים ואת עקרונות המיסוי האמיתי והצדק האופקי. היא דוחה את טענת בית החולים כי יש להתחשב רק בעלות השולית של הכנת ארוחות לעובדים, שכן גישה זו פגומה וזוכה לביקורת בדיני המס. במקום זאת, יש להשתמש בעלות הממוצעת למעסיק, כולל הקצאה סבירה של הוצאות קבועות, לצורך חישוב שווי ההטבה. בית המשפט מורה על תיקון מינורי בחישוב המשיב ביחס לייחוס יחידות טיפול בארוחות צהריים וערב, אך ככלל, הוא מקבל את המתודולוגיה של המשיב לקביעת שווי הטבת הארוחה. השומה תתוקן כך שתשקף החלטות אלה.