ת"פ 5071/02

תקציר

הכרעת הדין דנה בעניינם של שלושה שוטרי מג"ב לשעבר, שהוגש נגדם כתב אישום בגין תקיפה בנסיבות מחמירות ושימוש לרעה בכוח המשרה, וכן שיבוש הליכי משפט. סעיפי האישום נובעים מאירוע שהתרחש בשנת 1998 כאשר הנאשמים, בעת שהיו בסיור, רדפו ופתחו באש לעבר רכב חשוד, ולאחר מכן תקפו את יושביו. הכרעת הדין מתחשבת גם במאמצי הנאשמים לשבש את חקירת האירוע. בעוד הנאשמים הודו בעובדות המפורטות בכתב האישום, השופט התלבט בחומרת מעשיהם ובנסיבות המקלות הסובבות את המקרה. אלה כללו את האפליה המערכתית בין שוטרי מג"ב לחיילים סדירים במערכת המשפט, וכן את העיכוב המשמעותי בהגשת כתב האישום – כמעט ארבע שנים לאחר האירוע. השופט שקל את ההשפעה השלילית של עיכוב זה על חיי הנאשמים, ולמעשה העניש אותם ללא הרשעה רשמית. בסופו של דבר החליט השופט שלא להרשיע אף אחד מהנאשמים. במקום זאת, הוצאו לכל אחד מהם צו עבודות שירות והוא הושם תחת פיקוח שירות המבחן. גם נאשמים 1 ו-3 נדרשו לשלם פיצויים לנפגעים. השופטת הדגישה את חשיבות ההכרה של הנאשמים במעשיהם הפסולים ואת הצורך שלהם להפנים את חומרת מעשיהם. פסק הדין נועד לאזן בין מיצוי הדין עם הנאשמים לבין הכרה במורכבות הכרוכה בעניינם.