עש"א 34162-05-19

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורה של המערערת במספר עניינים הנוגעים לניהול הבית המשותף שלהם. ראשית, בית המשפט מסכים עם קביעת הממונה כי השכרת המחסן לדייר אחר לא הפרה כל הסכם פשרה ולרוב בעלי הדירות הייתה זכות להחליט על השכירות. המערערים טענו כי היה צריך להשכיר להם את המחסן שכן הצעתם גבוהה יותר, אך בית המשפט מצא כי השוכרים יכולים לשקול שיקולים נוספים מלבד המחיר, כגון זהות השוכר. בית המשפט אישר גם את קביעות המפקחת בעניין אסיפת בעלי הדירות, ולא מצא כל פגם בדיונים על החלפת נציג או על מיקום האסיפה באחת מדירות הדיירים. גם טענות המערערת בדבר העסקת גנן/מנקה וליקויים במערכת החשמל לא נתמכתו, שכן טענות אלה היו טענות בלבד ללא ראיות. בנוסף, בית המשפט לא התערב בקביעת הממונה כי המערער אינו זכאי לשיפוי בגין נזקים בדירתו שנגרמו עקב רטיבות, שכן הוא לא עמד בתנאים הנדרשים ואף החמיר את הנזק בעצמו. לבסוף, בית המשפט דחה את דרישת המערערת לפיצוי של 1,000 ₪ מכל דייר, ולא מצא בסיס לחיוב זה. משנדחו כל טענות המערערת, נדחה הערעור, והמערער חויב לכסות את הוצאות המשיב, בעוד יתרת הפיקדון הוחזרה למערערת.