ת"פ 2052/97
החלטה שלום ירושלים
תקציר
התביעה האשימה את הנאשמת במרמה, וטענה כי השתמשה בתעודת סיעוד מזויפת כדי לקבל הכרה ממשרד הבריאות. הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען לאמיתות התעודה. במהלך המשפט הגישה התביעה חוות דעת פורנזית שקבעה כי הדיפלומה מזויפת, מה שהוביל את הנאשמת לטעון לזיכויה, וקבעה כי אין להשיב על האישומים. בית המשפט הורה על תגובה בכתב של התביעה, שביקשה לצרף עד, דבר שנדחה בשל פגיעה אפשרית ביכולתה של הנאשמת להתגונן. ראיות התביעה כללו תעודה חתומה באפוסטיל המעידה כי הנאשמת לא למדה בבית הספר לאחיות שהזכירה. עם זאת, ההגנה טענה כי התעודה אינה קבילה, וחוות הדעת הפורנזית לא הוכיחה זיוף מעבר לספק סביר. בית המשפט הכיר בראיות לכאורה של התביעה, ודחה את טענת הנאשם. השופט קבע דיון להוכחות ההגנה וסיכומים, והזמין עד מהמחלקה לזיהוי פלילי. הכרעת הדין הדגישה את אחריות התביעה להבטחת נוכחותו של העד והציע לצדדים להיערך בהתאם. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים והסנגורים, ועל המזכירות הוטל להודיע להם.
ת"פ 2052/97 מדינת ישראל נ' דז'נשוילי אינגה, שלום (4.6.2001)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.