ע"א 59387-10-15

תקציר

השופטים שקלו לדחות את הערעור בנימוק שממצאי בית משפט קמא מספיקים ואין לדחותם, אך לבסוף החליטו להוסיף פרשנות נוספת. הם מצאו כי התביעה למתן חשבונות כפופה להתיישנות והייתה צריכה להיות מוגשת מוקדם יותר, שכן היחסים בין הצדדים הסתיימו בשנת 2006. בנוסף, מצא בית המשפט כי טענות המערערת בדבר מרמה ומעילת אמון נטענו ונדחו בהליך קודם, והטענה כי התגלו רק בשנת 2008 לא נתמכה בראיות. עוד קבעו השופטים כי תקופת ההתיישנות החלה במועד שנודע למערער על המרמה, לא יאוחר מפברואר 2008. הם לא קיבלו את הטענה כי מדובר ב"תביעה בעילה של פסק דין" הנובעת מפסק דין קודם, שכן פסק הדין לא יצר מצב משפטי חדש. יתר על כן, השופטים לא התירו את תיקון התביעה כך שתכלול גם דרישה להשבה, שכן זו לא נטענה בבית משפט קמא ועמדה בניגוד לטענות קודמות. בדחותה את הערעור, הורתה השופטת למערערת לכסות את הוצאות המשיבים, בסך 20,000 ₪, וקבעה כי הערבות שהופקדה על ידי המערערת תועבר למשיבים.