פר"ק 3569-05-10

תקציר

הפרשה סובבת סביב חברה ששיעבדה את נכסיה לבנק ולאחר מכן נקלעה לקשיים כלכליים. הבנק, בהיותו נושה, ביקש למנות כונס נכסים שינהל את נכסי החברה ויאכוף את המשכון. כונס הנכסים, מטעמה של החברה, פנה לבית המשפט בבקשה למנוע מערייה, שהחזיקה בערבויות בנקאיות שהנפיקה החברה, לחלט אותן. העירייה טענה כי לכונס הנכסים לא הייתה סמכות לפעול בשם החברה במקרה זה. בית המשפט הסכים עם טענת העירייה, בקובעו כי תפקידו של כונס הנכסים מוגבל למימוש הנכסים המשועבדים של החברה ואין לו סמכות לפתוח בהליכים למניעת חילוט הערבויות. בית המשפט הדגיש כי כונס הנכסים אינו מייצג את האינטרסים של החברה אלא את האינטרסים של הנושה המובטח (הבנק) והוא מוסמך לפעול רק בעניינים הקשורים לנכסים המשועבדים. כמו כן, נקבע כי הערבויות הבנקאיות אינן נופלות תחת הקטגוריה של הנכסים המשועבדים של החברה, שכן הן אינן נכסים או זכויות של החברה אלא התחייבויות. לפיכך, הבקשה נדחתה, ולא ניתנה לכונס הנכסים סמכות לפעול בשם החברה בעניין הערבויות. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת בקשת כונס הנכסים לעירייה למסור פרטים מסוימים לגבי הפרויקטים הקשורים בערבויות ובתשלומים ששולמו לחברה. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.