ע"נ 1439-02-21

תקציר

הערעור נדחה משום שחוות דעתו של המערער אינה מהווה ראיה חדשה, וחוות דעתו של ד"ר שינדלר עדיפה על זו של ד"ר לנא. אין כל ראיה לכך שמצבו של המערער נגרם כתוצאה משבר כתוצאה מאירוע צבאי, שכן מחומר הראיות עולה כי המצב נגרם כתוצאה מעצם עודפת מולדת. הדו"חות הרפואיים המוקדמים יותר והתיעוד בזמן אמת מתארים את הפציעה כממוקמת בעקב, והתלונות המאוחרות יותר על כאבים בחלק המדיאלי של כף הרגל מנותקות מהאירוע משנת 2005. השבר שטופל בשנת 2010 ככל הנראה לא היה טראומטי, אלא תוצאה של עודף העצם, ולכן לא היה קשור לאירוע הצבאי. המערער לא עמד ברף הראייתי להוכחת קשר סיבתי בין שירותו לבין פגיעתו. למרות שבית המשפט מעריך את שירותו של המערער, הראיות מלמדות כי האירוע לא גרם למצבו. הערעור נדחה, וכל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.