סע"ש 60322-09-17

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת הדדיות שהגיש מר ניר קלינגר, שכיהן כמנכ"ל האיגוד הארצי למלאכה ולתעשייה, נגד ההתאחדות עצמה והעומד בראשה, מר יוסי אלקובי. קלינגר תבע פיצויים בגין לשון הרע, פיטורים שלא כדין וזכויות נוספות בעקבות סיום העסקתו. בתוך כך, האגודה הגישה תביעה נגדית נגד קלינגר בנוגע להתנהלותו ולנזקים שגרם לכאורה במהלך כהונתו. בית המשפט הכיר בכך שההתאחדות הארצית והאגודה התל-אביבית פעלו כגוף אחד, ולכן יש להן סמכות שיפוט על שני הגופים. נקבע כי פיטוריו של קלינגר נפלו פגמים פרוצדורליים; השימוע שהוביל לפיטוריו נערך בהיעדרו בשל מחלה ללא כל ניסיון של העמותה לדחותו. יתר על כן, ההחלטה לפטרו התקבלה עוד לפני השימוע, מה שהופך אותה לפורמלית בלבד. בין היתר פסק בית המשפט לטובת קלינגר ופסק לו פיצוי בסך 120 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין. באשר לפיצויי פיטורים, בית הדין קבע כי התקדמותו של קלינגר בתוך האיגוד מכלכלן למנכ"ל היא התפתחות טבעית ולכן יש לחשב את פיטוריו על פי שכרו האחרון כמנכ"ל, כולל שכר בסיס והטבות נוספות. לאחר ניכוי הסכומים שהופקדו לטובתו, זכאי קלינגר להפרש פיצויי פיטורים בסך 68,210 שקל. בית המשפט פסק לטובתו של קלינגר גם בנוגע לתביעת לשון הרע שלו, שנבעה מתגובה שפרסמה העמותה בעיתון דה מרקר, שסיבכה את קלינגר כמקור צרותיה של העמותה. העמותה חויבה לשלם לקלינגר 30 אלף שקל פיצויי לשון הרע. כל הנזקים שייפסקו לקלינגר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק ממועד הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום בפועל. בנוסף, חויבה העמותה בכיסוי שכר טרחת עורך הדין של קלינגר, בסך 30 אלף שקל. התביעה שכנגד שהגישה האגודה נדחתה במלואה. בית המשפט קבע כי העמותה לא הצליחה להוכיח את אחריותו של קלינגר לטענות השונות שהועלו נגדו, הנוגעות בעיקר לניהולו השוטף של העמותה.