ת"א 12139-12-23

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים יחד עם המסמכים שהוגשו. בהתחשב בחוק המקרקעין ובפסיקות קודמות, הבקשה לסעד זמני מתקבלת באופן חלקי. בית המשפט מורה על צו מניעה האוסר על מימוש זכויותיו הרשומות של מועתז, נאשם מספר 1, עד להחלטה אחרת. משמעות הדבר היא כי צו המניעה הזמני הקיים כיום יישאר על כנו לזכויותיו של מועתז, אך יוסר לטובת זכויותיהם של הנתבעים האחרים. הקביעה מבוססת על מספר גורמים. ראשית, התובעים לא דאגו לרישום הערת אזהרה בעת עסקת המתנה עם עלי, והשטר נרשם רק לאחרונה לאחר שבוצעו עסקאות אחרות. שנית, העסקה של התובעים עם עלי הייתה מתנה, שיש לה משקל משפטי קטן יותר מעסקת מכר רגילה. שלישית, בדארנה ונג'אר רכשו את זכויותיהם לאחר רישומו של סעיד, ולא הוצגו טענות המערערות על תום ליבם או על תוקפה של התמורה. הסכסוך הקנייני מתרכז סביב 1059 מ"ר, כאשר התובעים מתחרים מול סעיד על זכויות אלה. עלי יצא מהתמונה הקניינית לאחר שמכר את זכויותיו פעמיים, ומועתז לא השיב לבקשה לסעד זמני. מאחר שסעיד הסכים למתן צו על מצדו של מועתז, יחד עם הערת האזהרה שנכתבה לטובתו, אין צורך בצווים נוספים על חלקים אחרים של החלקה. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעת 6, בסך 5,000 ₪, והוצאות הנתבעים 7 ו-8, אף הן בסך 5,000 ₪, בתוך 45 יום.