ת"א 28674-10-18

תקציר

השופטת פותחת ומציינת כי הם אינם מקבלים את טענת הנתבע כי פסק הדין הקודם בפרשת וייספפיר יוצר השתק בין הצדדים, שכן הנתבע לא הציג ראיות מספיקות לכך. לגופו של עניין, דנה השופטת במספר טענות הנוגעות לליקויי בנייה בדירות התובעים, כגון דלתות הכניסה, הסתרת כביסה, ממשקי הפרדה ואוורור מחסן. השופט מצדד בנתבע ברוב הטענות הללו, תוך שהוא מצטט לעתים קרובות חוות דעת מומחים ופסקי דין קודמים התומכים בעמדת הנתבע. יש תביעות שבהן השופט פוסק לטובת התובעים. כך למשל, בנוגע לריצוף דירותיהם, השופט מורה לנתבעת לפצות את התובעים בעלות החלפת הריצוף בכל הדירה, למעט שטחי החדרים הרטובים, בשל כתמי כוויות וליקויים אחרים. התובעים זכאים גם לפיצוי בגין החלפת ריצוף מרפסת הסלון שלהם, וכן בגין ליקויים בשיפוע מעקה המרפסת, שריטות בחלון יחידת ההורים וביטול נקודת ספרינקלר. עוד קובע השופט כי על הנתבע לשלם לתובעים פיצויי עוגמת נפש, כאשר סאקלר קיבל 49,562 שקל ומבג'יש קיבל 145,411 שקל. כמו כן, השופטת קובעת כי התובעים נתנו לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים, ופוסקת למבג'יש פיצוי בגין הצורך לפנות את דירתם במהלך התיקונים. לבסוף, השופט מורה לנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט, לרבות פתיחת תיקים, חוות דעת מומחים, פיקדונות עדים ושכר טרחת עורך דין, בסך 30,750 ₪, וכן פיצויים, אשר יוצמדו למדד תשומות הבנייה. בנוסף, בשל כל הליקויים הקשורים לביצוע, השופט מקבל את ההודעה לצד השלישי ומורה לו לפצות את הנתבע בהתאם.