ת"א 40871-02-20

תקציר

בית המשפט מצא את הנתבעים, אשר ביצעו בתובע ניתוחי שיניים, התרשלו בטיפול בהם. בית המשפט מינה מומחה שאישר כי הנתבעים ביצעו בתובע הליך כירורגי מיותר ומוגזם. המומחה העיד כי הנתבעים היו צריכים לטפל תחילה במחלת החניכיים של התובעת טרם ביצוע הניתוח וכי היה צריך לבצע עקירות בודדות לכל היותר, לכל היותר ארבע שיניים, ולא 17 השיניים שנעקרו בפועל. עוד מצא המומחה כי אין צורך במספר טיפולי שורש שבוצעו במהלך הניתוח. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה ומצא את הנתבעים רשלניים ביחסם לתובע. כתוצאה מקביעת הרשלנות, בית המשפט לא בחן את שאלות ההסכמה מדעת והפגיעה באוטונומיה. עם זאת, בית המשפט בחן ושלל את האפשרות של אשם תורם מצד התובע. נזקי התובעת הוערכו באופן הבא: ראשית, עלות הטיפול ששולם לנתבעים, שהסתכמה בכ-27,000 ₪, הייתה אמורה להיות משולמת, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 11.2.2018. שנית, עלות שיקום הפה המופרז נקבעה על 68,400 ₪. שלישית, הנזק הלא ממוני נקבע על 60,000 ₪. רביעית, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, הוצאות נסיעה ועזרה מקרובי משפחה הוערכו בעולם בכ-5,000 שקל. הנזק הכולל עמד אפוא על 167,400 שקל. הנתבעים חויבו לשלם סכום זה לתובע, בצירוף שכר טרחת עורך הדין של התובע (20% + מע"מ), שכר טרחת מומחה, הוצאות עדים ואגרת בית המשפט. הנתבעים חויבו ביחד ולחוד במלוא הסכום. לשני הצדדים שמרה לעצמה הזכות לערער על ההחלטה. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ונחתם ותוארך על ידי השופט.