ת"א 15583-10-11

תקציר

התובע, שעל חשבון הבנק שלו הוטלו שני עיקולים על ידי העירייה הנתבעת, תבע מהנתבעת פיצוי כספי בסך 60,000 ₪. התביעה התבססה על עילות הרשלנות, לשון הרע וחובת יתר סטטוטורית, וטענה כי הנתבע לא ביטל את העיקולים למרות שני קביעות בית המשפט כי הם הוטלו שלא כדין. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה משום שכבר נדונה והוכרעה בפסק דין קודם, וכי העיקולים אינם אלא "אות מתה על הנייר" ולא גרמו נזק מעשי לתובע. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי העיקולים לא הוסרו וכי התנהלות הנתבעת הייתה רשלנית, מה גם שפסקי הדין הבהירו כי העיקולים הוטלו שלא כדין. עוד הסכים בית המשפט כי שמו הטוב של התובע נפגע וכי המגבלות על חשבון הבנק שלו משמעותיות. השופט פסק לתובע פיצוי בסך 15,000 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% והוצאות משפט בסך 2,000 ₪, שהסתכמו בסך הכל ב-20,000 ₪. הנתבע חויב לשלם סכום זה לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, או לשאת בהפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק. פסק הדין גם העניק לצדדים זכות ערעור בתוך 45 יום והיה אמור להימסר להם על ידי המזכירות.