בש"פ 5433/12

תקציר

המשיב, יליד 1995, הואשם בקשירת קשר, שוד והחזקת סכין שלא כדין בקשר לשוד בתחנת דלק בחיפה. המדינה ביקשה לעצור אותו עד תום המשפט, ובית המשפט לנוער אישר. כחצי שנה לאחר מכן הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-45 יום, בנימוק של סכנה נשקפת ממנו והיעדר חלופות חלופיות. ההגנה התנגדה לבקשה וביקשה מעצר בית תחת פיקוח אלקטרוני. השופטת, שאיזנה בין הזכות לחירות לבין ביטחון הציבור, העניקה ארכה חלקית של 30 יום בשל עברו הפלילי של המשיב והסכנה הנשקפת ממנו, וציינה את הצורך בהליך מזורז. השופט הדגיש כי מדובר בהארכה חריגה, בהתחשב בכלל של שישה חודשי מעצר קטינים. בנוסף, התייחסה השופטת לטענות בדבר שחיקת ראיות וטענות אפליה, והנחתה את המשיב להעלותן כראוי בפני בית המשפט לנוער. ההארכה החלקית, עד אמצע אוגוסט או פסק הדין, המוקדם מביניהם, נועדה לעודד את זירוז ההליכים ובחינת חלופות מעצר. פסק הדין, שניתן ביולי 2012, הדגיש את זמניותה של ההארכה.