ת"פ 3941-03-22

תקציר

הכרעת הדין דנה בהרשעת נאשם בציד חיות בר מוגנות ללא רישיון או היתר, ובאיסור ציד בשיטות בלתי חוקיות כגון הרעלה. השופט מתווה את הכלל לפיו מי שהודה בעבירות פליליות מורשע על פי דין, ואת הנסיבות החריגות שבהן ניתן לוותר על הרשעה. במקרה זה, השופט קובע כי מעשיו של הנאשם אינם נופלים בגדר נסיבות חריגות אלה, שכן מדובר בעבירות חמורות יחסית והנזק הפוטנציאלי שנגרם מהן הוא משמעותי. השופט מתייחס גם לטענה כי הרשעה תפגע בעתידו התעסוקתי והמקצועי של הנאשם, וקובע כי יש להוכיח את פוטנציאל הפגיעה באופן קונקרטי ומוחשי, דבר שלא הוכח די הצורך במקרה זה. כמו כן, נלקחות בחשבון נסיבות העבירה, לרבות המחשבה המוקדמת והפגיעה בפועל שנגרם, כמו גם הסכנה הפוטנציאלית לחיות בר אחרות. נקבע מתחם הענישה המתאים, בהתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ובמידת הפגיעה, בנסיבות העבירה ובאשמתו של הנאשם. השופט מדגיש את הצורך בהחמרת הענישה בעבירות הפוגעות בבעלי חיים ומציין את כוונת המחוקק להחמיר בענישה בגין עבירות מסוג זה. במסגרת זו גזר השופט על הנאשם 45 ימי מאסר בפועל עם עבודות שירות, חמישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 שקלים והתחייבות לשלוש שנים שלא לבצע את העבירות בהן הורשע. כמו כן הוזהר הנאשם מפני ההשלכות של הפרת תנאי עבודות השירות. לבסוף, השופט מורה על איסור פרסום פרטי תסקיר שירות המבחן, למעט ההמלצה העונשית. הנאשם מורשע ונגזר דינו בהתאם.