ע"ו 36987-01-11

תקציר

עמדת המשיב במקרה דנן היא כי המערערת, הטוענת כי היא ידועה בציבור של אדם שנפטר, לא עמדה בדרישות חוק הגמלאות להכרה ככזו. על פי החוק, ידוע בציבור חייב לחיות עם הנפטר לפחות שלוש שנים לפני מותו כדי להיות זכאי לקצבת שארים. המשיבה טוענת כי המערערת אינה יכולה להוכיח שהיא והמנוח חיו יחד שלוש שנים ולכן היא אינה זכאית לפנסיה. המערער הביא את התיק לבית המשפט המחוזי, בערעור על החלטת ועדת הערר, אך השופט הסכים עם המשיב כי יש לדחות את הערעור. השופט קבע כי הערעור, שנסב סביב עניינים עובדתיים, מוגבל לשאלות משפטיות בלבד לפי סעיף 49 לחוק שירות קבע (גמלאות). יתר על כן, השופט מצא כי המערערת לא הצליחה להוכיח שהיא והמנוח חיו יחד כנדרש בחוק. לפיכך החליטה השופטת כי הערעור נדחה, והורתה למערערת לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב, בסך 5,000 ₪.