תמ"ש 80520/98

תקציר

פסק הדין מפרט את זכויותיהם של בני זוג גרושים בנוגע לפנסיה הצבאית של הבעל לשעבר, הנתבע. לתובע, גרושתו, נפסקו 50% מהזכויות הכספיות שנצברו לנתבע עם פרישתו מצה"ל, לרבות תשלומי פנסיה חודשיים, המשקפים זכויות שנצברו במהלך תקופת נישואיהם. זכאות זו נקבעה כ-40% מהפנסיה החודשית המשולמת לנתבע. הפנסיה הוכרה כנכס משותף הנובע מהחיים המשותפים של בני הזוג, והעניקה לתובע זכויות קנייניות. בית המשפט הורה למחלקת התשלומים בצה"ל (הנתבעת מס' 2) להעביר את חלקה של התובעת ישירות אליה, החל מהתשלום שמועד פירעונו ביולי 2002, כדי למנוע את תלותה של התובעת בנתבעת לצורך התשלומים החודשיים. היבט טכני זה של פסק הדין נועד להגן על זכויות התובע. הסוגיה המהותית נגעה למיסוי חלקו של התובע בפנסיה. בית המשפט קבע כי יש למסות את הקצבה בהתאם למדרגות המס של הנתבעת, שכן מקורה בהכנסתו האישית של הנתבע. זכותה של התובעת נבעה מזכותה של הנתבעת, וחלקה נחשב ל'שימוש בהכנסה' ולא ל'ניכור הכנסה'. החלטה זו התבססה על כך שמקור ההכנסה נשאר אצל הנתבעת, והתובעת קיבלה חלק מההכנסה עצמה. משכך, נדחתה העתירה המהותית העיקרית, שביקשה לחייב את חלקה של התובעת במס לפי שיעורי המס שלה. עם זאת, העתירה המהותית החלופית התקבלה. בהכירו בפעולתו של הנתבע בביצוע עבודות נוספות שהגדילו את אחוזי המס שלו כפגיעה בזכויות התובע, קבע בית המשפט כי יש למסות את הקצבה כשכרו הראשון והיחיד של הנתבע. פסק דין זה נועד לשמור על זכויותיה של התובעת ולשמור על הסכום המגיע לה, מבלי שיושפע מהחלטת הנתבעת לעבוד במקום אחר. ביצוע פסק הדין נדחה לחודש ספטמבר 2001, והנתבע חויב לשלם לתובע את ההפרשים המגיעים לו בגין התקופה הנקובה, בהפרשי ריבית והצמדה. פסק הדין הדגיש את אופיין הקנייני של זכויות התובע ואת השלכות מעשיו של הנתבע על זכויות אלה, ועיצב את תנאי פסק הדין.