ע"ז 44965-05-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת למספר טענות בדבר תוקפה של צוואה. ראשית, טענו המתנגדים כי נפלו פגמים צורניים בצוואה, לרבות חתימת המנוח המופיעה בעמוד השני ולא הראשון, היעדר תעודות זהות של היורשים ושינויים בגופן. עם זאת, בית המשפט מצא כי לא מדובר בפגמים על פי החוק וכי הצוואה מגשימה את היסודות הבסיסיים של צוואה תקפה. שנית, המתנגדים טענו כי המנוח לא היה כשיר ולא יכול היה להבחין בטיבה של הצוואה. בית המשפט מינה מומחה להערכת כשירותו של המנוח ובחן את הראיות והעדויות שהוצגו. חוות הדעת של המומחה, יחד עם המסמכים הרפואיים ועדויות העדים, הביאו את בית המשפט למסקנה כי המתנגדים לא הוכיחו די הצורך את חוסר כשירותו של המנוח. שלישית, המתנגדים טענו כי הצוואה נבעה מהשפעה בלתי הוגנת של המבקש ונכדתו. בית המשפט בחן את המבחנים להשפעה בלתי הוגנת על פי הפסיקה ומצא כי המתנגדים לא הביאו ראיות מספיקות למבחנים אלה. באופן ספציפי, בית המשפט מצא כי המנוחה הייתה תלויה פיזית אך עצמאית מבחינה קוגניטיבית, וכי יחסיה עם אחרים, לרבות המתנגדים, לא נותקו. בנוסף, לא הובאו ראיות חותכות לנסיבות עריכת הצוואה המצביעות על השפעה בלתי הוגנת. רביעית, המתנגדים טענו למעורבות בעריכת הצוואה על ידי המבקש ונכדתו. עם זאת, עדויותיהם לא הוכחו בראיות, ובית המשפט מצא את טענותיהם בלתי משכנעות. לבסוף, טענו המתנגדים כי יש להחיל את הכלל של חוטים שלובים, בהתחשב בכל הנסיבות הסובבות את הצוואה. אולם בית המשפט לא השתכנע מטענה זו והגיע למסקנה כי המתנגדים לא הוכיחו עילות אחרות לפסילת הצוואה. לאור האמור, פסק בית המשפט לטובת המבקשת, וקיבל את הבקשה לקיום הצוואה מיום 26.8.19. המתנגדים חויבו לשאת בהוצאות המבקש, ביחד ולחוד, בסך של 11,700 ₪. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים.