תפ"ח 1009/06

תקציר

כתב האישום שהוגש נגד הנאשם עסק בעבירות מין שבוצעו לכאורה בשכנו בן השמונה. הקטינה טענה כי הנאשם אנס אותה וביצע בה מעשים מגונים בשלוש הזדמנויות שונות. האירוע הראשון התרחש לכאורה בחוף הים, השני בחדרו של הנאשם והשלישי בסלון ביתו של הנאשם. הנאשם הכחיש את הטענות וטען כי הקטינה בדתה את הסיפור מחשש שיספר לאביה על יחסיה המיניים עם בנו. בית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים. עדותה של הקטינה לא הייתה עקבית והיא שינתה שוב ושוב את גרסתה, ואף חזרה בה מטענותיה נגד הנאשם. התביעה לא הצליחה להביא ראיות מוצקות לתמיכה בטענותיה של הקטינה, ודבריה הופרכו על ידי עדויות וראיות אחרות. בית המשפט מצא ספק סביר באשמתו של הנאשם והחליט לזכות אותו מכל אשמה. עם זאת, השופטים הביעו תקווה כי איש לא ינקום בקטינה על עדותה. גם השופטת אופיר-תום זיכתה את הנאשם מחמת הספק, ואילו השופט סוקולוב האמין לעדותו של הקטין והציע להרשיע את הנאשם בחלק מהאישומים, אך נדחה.