ע"ע 144/03

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס למקרה בו טען המערער כי הוא ידוע בציבור של אדם שנפטר, הזכאי לפיצויי פיטורים מהמעסיק לפי סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים. החלטת בית הדין האזורי דחתה את טענת המערער, ופסק דינו של בית המשפט העליון אישר החלטה זו. בית המשפט העליון הסכים עם הערכאה הנמוכה יותר, לפיה המערערת אינה זכאית להיות "ידועה בציבור" לפי חוק פיצויי פיטורים, שכן דרישת המגורים המשותפים לא התקיימה. בית המשפט הדגיש כי המונח "ידועים בציבור" מרמז על חיים משותפים, ואף שהיעדר מגורים משותפים אינו סיבה חד משמעית לשלילת מעמד זה, הוא מהווה גורם משמעותי שיש לקחת בחשבון. היחסים בין המערער לבין המנוח התאפיינו כבעלי "מגבלות" שנקבעו על ידי המנוח, עם משקי בית נפרדים וללא חיים משותפים קבועים. יתר על כן, היה חוסר שותפות כלכלית ותלות, והמערער שמר על עצמאות כלכלית לאחר מותו של המנוח. בית המשפט הגיע למסקנה כי מערכת היחסים, על אף היותה אינטימית וחברית, אינה מהווה שותפות של ידועים בציבור, ועל כן הערעור נדחה.