ע"פ 1277/15

תקציר

המערער, קטין, הורשע במהלך שנה במספר סעיפים של מעשה סדום בבן דודו הצעיר, בן 9 עד 10. בין היתר אילץ המערער את המתלוננת לבצע בו מין אוראלי. עיקר המחלוקת נגעה לשאלה האם המערער השתמש בכוח או באמצעי פיתוי או שכנוע כלפי המתלונן, כאשר המערער טען כי המעשים בוצעו בהסכמת המתלונן. בית משפט קמא דחה טענה זו והרשיע אותו, וגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 15,000 ₪ למתלונן. המערער ערער וטען כי המעשים נעשו באווירה של ידידות ואהבה הדדית, וכי יש להכיר ב"הסכמתה" של המתלוננת. בית המשפט דחה זאת, וקבע כי רצונה של המתלוננת לא הסכים באמת, בהתחשב בפער הגילאים ובדינמיקה של מערכת היחסים. עוד טען המערער כי לא הודה במידה המפורטת בכתב האישום. בית המשפט הסכים כי בית המשפט קמא פירש את ההודאה באופן שגוי, ותיקן את ההרשעה כך שתתאים להודאה. למרות התקדמותו וחרטתו של המערער, בחר בית המשפט שלא להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, נוכח חומרת המעשים והשפעתם על המתלוננת. עם זאת, בעקבות התיקון לפסק הדין, הפחית בית המשפט את העונש ל-10 חודשי מאסר. המערער נצטווה להתייצב בבית המעצר ניצן במועד קצוב לצורך תחילת ריצוי העונש.