ע"פ 3879/21

תקציר

הכרעת הדין בוחנת בדקדקנות את העובדות והטיעונים שהציגו הצדדים בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתיק ניסיון רצח. ערכאת הערעור מאשרת את ממצאי הערכאה הנמוכה יותר בעניינים עובדתיים ובמהימנות, ומדגישה במיוחד כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בדרך כלל בהיבטים אלה בשל התרשמותו הישירה של בית משפט קמא מעדויות עדים. במרכז הערעור עמדה העמדתו של המערער את "הגנת השכרות", הדורשת על פי המסגרת המשפטית הרלוונטית להוכיח חוסר מודעות מהותי בשל שכרות. בית המשפט בוחן חוות דעת מומחים והצהרות עדים בנוגע למצבו של המערער בעת האירוע, אך אינו מוצא ראיות מספיקות לפגיעה במודעות העולה כדי שכרות חוקית. חרף רמת האלכוהול הגבוהה של המערער, אין זו לבדה עומדת באמות המידה הראייתיות המחמירות הנדרשות. מבחנים שונים שהופעלו להערכת מודעותו של המערער מצביעים על כך שהיה מודע למעשיו וכוונותיו במהלך האירוע. בית המשפט מדגיש את מעשיו המכוונים, המצביעים על כוונה ברורה ומודעות, ובכך שולל את תחולתה של "הגנת השכרות". באשר לעונש, בית המשפט שומר על גזר הדין של 15 שנות מאסר, פיצויים והעונשים הנלווים, וקובע כי אין סטייה קיצונית המצדיקה התערבות. העונש נחשב הולם בהתחשב בחומרת העבירה ובהשפעה הטרגית על הקורבן, למרות ההכרה בנסיבותיו האישיות של המערער. פסק הדין, המחוזק בחוות דעתם התומכות של עמיתי השופטים, מדגיש את אמות המידה המחמירות להחלת "הגנת השכרות" ובוחן את ההשלכות החמורות של ניסיון רצח בבואו לקבוע את העונש ההולם.