ת"א 17667-08-17

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעות שהוגשו הן על ידי התובע והן על ידי הנתבע בתביעת דיבה. התובע, ששמו לא צוין בפסק הדין, פרסם פוסט שהוגדר כלשון הרע על ידי הנתבע, מה שהוביל לתביעה שכנגד. השאלות המרכזיות בתיק היו האם הפרסומים מהווים לשון הרע, ואם כן, האם קיימות לצדדים הגנות כלשהן על פי החוק. מסקנת פסק הדין היא כי פרסומי שני הצדדים נפלו בגדר חופש הביטוי ולא עלו כדי לשון הרע בשל אופיים האובייקטיבי ופרשנותו של האדם הסביר אותם. בנוסף, הפרסום של הנתבעת על כך שהתובעת ממומנת על ידי "הקרן להשמדת ישראל" נמצא כהתייחסות לקרן החדשה לישראל, שהתובעת הודתה כי קיבלה ממנה תרומות. לכן, גם אמירה זו לא הייתה לשון הרע. יתר על כן, השימוש בביטוי "וגרורותיהן" התפרש כפשוטו ולא כגידול סרטני, והאמירה שכינתה את התובע ארגון "אנטי ציוני" הייתה דעה המבוססת על השקפתו של הנתבע על מעשיו של התובע. גם הפרסום האחרון, שהזכיר כי התובע קיבל כספים מהאיחוד האירופי, לא היה לשון הרע שכן הוא היה נכון חלקית. לבסוף, התביעה שכנגד, שכללה תמונה של התובע שכנגד בלבוש ליצן, נדחתה משום שהעובדות שצוינו בפרסום הוזכרו קודם לכן בכתבות עיתונאיות שונות, ובכך העניקה לנתבע שכנגד הגנת תום לב. בסיכומו של דבר, הן התביעה והן התביעה שכנגד נדחו, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים.