בש"פ 7923/19
החלטה עליון
תקציר
העתירה לביטול מעצרו של המערער נדחתה לאחר בחינה מקיפה של חומר הראיות לפי סעיף 21(א) לחוק המעצרים, המחייב "ראיות לכאורה להוכחת אשמה" לצורך המשך מעצרו עד לסיום ההליכים המשפטיים. נקבע כי קיימות ראיות משמעותיות, לרבות דברי העדים יוסף ומוסטפא, לפיהם המערער החזיק וירה באקדח לעבר רכבם. בית המשפט הדגיש כי הערכת מהימנות העדים שמורה להליך העיקרי, אלא אם קיימות סתירות מהותיות, שלא נמצאו כאן. ערעורו של המערער על מהימנותו ומחדלי החקירה לא היה די בו כדי לשלול את הראיות המצביעות על אשמה פוטנציאלית. מעצרו של המערער היה מוצדק בשל מסוכנות סטטוטורית הנובעת מאופי העבירות, תסקירי מבחן המצביעים על סיכון גבוה להישנות האלימות, עבר פלילי, סכסוכים אלימים מתמשכים והיעדר הנשק ששימש לירי הנטען. הצעות לחלופות מעצר או פיקוח אלקטרוני נחשבו בלתי מספקות, ותמכו בכך שהמעצר היה הכרחי. החלטת בית המשפט המחוזי חזרה על כך, והובילה לדחיית הערעור באופן סופי ביום 15.12.2019.
חקיקה מקושרת
בש"פ 7923/19 איליס אבו דיב נ' מדינת ישראל, עליון (15.12.2019)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.